סלקום ישראל בע"מ נ' ארקין

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע תובענה, ובמסגרת התנגדותו עתר להעברת ההתנגדות לבימ"ש השלום ברחובות. על פי כתב התביעה, כתובתו של המבקש בגני יוחנן. בתצהירו מציין המבקש, כי הוא תושב מזכרת בתיה. שני היישובים סמוכים לעיר רחובות.

המשיבה הגישה תגובתה, בהתאם להחלטתי מיום 28.3.13. לשיטת המשיבה, בהתאם לפסק הדין בעניין רע"א 975/09 טכנוקריט בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה בע"מ, משהגיש המבקש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, רואים אותו כמי שויתר על טענת חוסר סמכות מקומית, שכן ההתנגדות עוברת, על פי התקנות, לביהמ"ש הסמוך ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה ההתנגדות. עצם הגשת ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל בעכו מקימה סמכות מקומית לביהמ"ש הסמוך, בשל הסכמתו של הנתבע לסמכות מקומית זו.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקש כלל לא נימק את בקשתו להעברת התיק לרחובות, ולא טען מדוע מוסמך בימ"ש השלום ברחובות דווקא להיזקק לתובענה. המבקש העלה בקשה סתמית, ותו לא.

סבורני, כי אין לקבל את עמדת המשיבה, למרות העובדה שהמבקש לא פרט כדבעי את טענת הסמכות המקומית שבפיו, ולמרות האמור בפסק הדין הנ"ל בעניין טכנוקריט (אשר מהווה פסק דין מנחה, ולא מחייב).

אמנם, המבקש עתר, ללא כל נימוק, להעברת התיק לרחובות, אך גם הטענה בכתב התביעה, לפיה בימ"ש השלום בעכו מוסמך להיזקק לתובענה, על פי הסכם השיפוט, הועלתה באופן סתמי, מבלי שצורף ההסכם, ומבלי שהמשיבה הפנתה לאותו סעיף בהסכם היוצר סמכות מקומית לבימ"ש השלום בעכו. גם במסגרת תגובתה של המשיבה לא הפנתה היא לאותו הסכם שיפוט נטען, ולא הראתה כיצד קמה סמכות מקומית לבימ"ש השלום בעכו, כאשר הנתבע מתגורר סמוך לעיר רחובות.

לא למותר להזכיר, כי מענה של המשיבה עצמה, כפי שעולה מכתב התביעה, הוא בעיר נתניה, ולמיטב ידיעתי – לה סניפים רבים בארץ, ועל כן, על פי תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה עליה להגיש את תביעתה בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו של הנתבע.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשת המבקש, ומורה להעביר את התיק למחוז המרכז. התיק יובא בפני כב' נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, אשר יורה איזה מבתי המשפט במחוז ידון בתיק.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: